כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ג

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

« כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ב כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ד »

1 המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה באיזה מקום רשאי להשתמש. ובו ד סעיפים: המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה משתמש בזיזים ובכותלים עד ארבע אמות ובתרבץ של חצר וברחבה שאחורי הבתים ומקום שנהגו להשתמש בעובי הכותלים ובכל אלו הדברים הולכים אחר מנהג המדינה והשמות הידועים להם:

2 המשכיר חצרו סתם לא השכיר הרפת שבה:

3 הזבל שבחצר הרי הוא של שוכר לפיכך הוא מיטפל בו להוציאו ואם יש שם מנהג הולכים אחר המנהג בד"א כשהיו הבהמות שעשו הזבל של שוכר אבל אם הבהמות של אחרים הזבל של בעל החצר שחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו אע"פ שהיא שכורה ביד אחרים: הגה מיהו אם קלטו השוכר בכלי מן האויר ולא נח בחצר הרי שלו טור ס"ו:

4 והאפר היוצא מהתנור וכירה של שוכר אפילו אחרים אופין ומבשלין טור בשם הרמ"ה:

פירוש כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ג

1 עקצוה"ח סק"א מ"ש בקצוה"ח ז"ל סי' שי"ג. להשיג על מ"ש הש"כ ז"ל שם אינו מכריע כי מ"ש בדעת מקנה היאך קונה בחצר של חברו גם שהוא אומר שיקנה י"ל שע"י רצונו שייך להשוכר כמו מכר לזמן. גם י"ל שכל שאין החצר קונה לבעל קנין הגוף. קונה ע"י קנין פירות להשוכר:

« כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ב כסף הקדשים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ד »